"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר.."

טיול לחברון הוא מעין מסע בזמן. בכל פינה שאתה נוגע, דורך או מביט אתה מרגיש את משק ההיסטוריה.

כשעומדים על תצפית המרפסת בתל רומיידה בתל חברון, הלו הוא מקומה של העיר הקדומה, שנבנתה לפני קרוב ל – 5000 שנה, נשקף מראה מרהיב עין, של העיר חברון וסביבתה, עמק חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ופאתי מדבר יהודה. בימים של ראות טובה ניתן אף לראות את הרי מואב הנשקפים מעבר לים המלח. כעת הוענקה למטיילים, לתיירים ולמדריכים אפשרות לצפות במראות מרהיבים אלו מתצפית מרשימה ונוחה בראש 'בית מנחם', הניצב בפסגת התל.

התצפית כוללת פרגולה מהודרת ורחבת ידיים המספקת צל ורוח נעימה, שלטי הסבר לתצפית לכל הכיוונים, שירותים ותחנת הדרכה.

נעם ארנון, דובר הישוב, מספר לנו כי התצפית החדשה מראה את התמונה האמיתית של חברון. דרוש למבט אחד מהתצפית החדשה לראות כי חברון היא עיר עשירה ומשגשגת, ובה מרכזים מסחריים שוקקים, מפעלים ענקיים וקניונים, ורחובותיה גדושים במכוניות, בקונים ובחנויות חדישות. מדינת ישראל קונה ממפעלי חברון סחורות במיליארדי שקלים בשנה, "אנו מצפים כי כל תייר ומבקר בחברון יעלה לתצפית, יראה את התמונה הכוללת, ויפסיק ללכת שולל אחרי שקרי תעמולת הכזב של השמאל והארגונים האנטי ישראליים", העליה אליה הינה ללא תשלום ופתוחה בכל שעות היממה.

מכאן, יורדים בשביל המסומן כחול עד לשרידי החומה העתיקה שהקיפה את חברון ולממצאים העתיקים הרבים שנחשפו כאן.

כמה דקות נסיעה ברכב או ברגל ואנו בשכונת אברהם אבינו. בעוד חודש יחנכו כאן את המוזיאון החדשה בבית הדסה.

מערת המכפלה בחברון, היא אחוזת הקבר שרכש אברהם למשפחתו אחרי מות שרה (בראשית כ"ג, ח'-י"ז), ובהמשך קברו שם יצחק וישמעאל את אברהם (בראשית כ"ה, ט'). לאחר מכן הייתה המערה למקום מנוחתם האחרונה של כל האבות והאימהות למעט רחל, שנקברה ליד בית לחם.

המבנה שמעל לקבר מדהים בממדיו, במורכבותו ובעתיקותו. הוא מוקף קירות עצומים שהקים הורדוס לפני 2,000 שנה, בעוד שאולמותיו הפנימיים הם שילוב של אדריכלות ביניימית, ערבסקות ממאות מאוחרות יותר ובתי כנסת שהוקמו אחרי חידוש החיים הקהילתיים היהודיים בעקבות מלחמת ששת הימים. באחת מפינות האולם הגדול ביותר, שם נמצאים ציוני קברי יצחק ורבקה דמויי הבית, עומדת כיפה מעל פתח קטן המוליך אל מערת המכפלה עצמה. באולם נוסף, קטן יותר נמצאים ציוני קברי אברהם ושרה ומעברה האחר של החצר הפתוחה נמצאים ציוני קברי יעקב ולאה.

אמרנו היסטוריה וכדי לחזור אחרונית הן בשנים והן לממצאים סרנו עם מנהל עמותת התיירות האזורית נתי ישראלי למוזיאון ארץ יהודה בקרית ארבע.

כשאוחזים ביד את כד החרס ובו חלקי מתכת שנמצאו בישוב הסמוך אשתמוע, אי אפשר שלט להתרגש.

כסף אמיתי שחולק לבצעים " בצע כסף" והוסתר כאן ככל הנראה מימי דוד המלך.

המוזיאון הממוקם בקומה העליונה בבניין המועצה, מכיל שלושה אולמות תצוגה שבהם ממצאים חשובים ומעניינים מאתרי חפירות ברחבי ארץ יהודה.

בכניסה מוצג פסיפס מימי בית שני שנחשף בארמון המלכותי של המלך הורדוס בהרודיון תחתית, ובחדרים הפנימיים, מוצגים מן התקופה המקראית, כלי מתכת, תכשיטים, קנקני חרס וכן ממצאים מתקופת בית שני המשנה והתלמוד.מרתק. טל' 9605576- 02 פקס 9960051- 02

יקב כינור דוד
כדי יין עתיקים חתומים בטבעת המלך "למלך חברון" מעידים יותר מכל על מסורת קדומה בתחום היין
הנמשכת באזור אלפי שנים

בגובה 985 מטר מעל פני הים, בהרי חברון נושבת הרוח הקרירה, רוחות הבוקר מלטפות את הענבים אשר גדלים ונהנים מתקופת הבשלה ארוכה. שלגי החורף בהרי חברון נוסכים תרדמה עד לבוא האביב, הכרמים מתעוררים לחיים ומניבים ענבי יין איכותיים, ברמה גבוהה בעלי ניחוחות עשירים וטאנינים נעימים, אשר מקנים ליין טעם עשיר והרמוניה.

סיפור הגעתם לעיר האבות של בני משפחת אדרעי הוא סיפור מרתק. משפחתם של דוד וצבי אדרעי, מייסדי עמותת חסדי אבות, הייתה משפחה עשירה במרוקו. הסבא שלהם, דוד, היה מייצר יין לצורכי כשרות. באותם הימים לא היה ניתן להשיג יין כשר אז המשפחה ייצרה לעצמה יין בבקבוקים ומכרה גם ליהודים מסביב בחביות. זו הייתה פעילות שלא לצרכי מסחר. הסמל של המשפחה עבר מדוד לדור למעלה מ-500 שנה. "אדוננו דוד רועה עמו ישראל"- ראשי תיבות אדרעי- שם המשפחה.

כיום, בארץ, הקימו דוד וצבי אדרעי את יקב כינור דוד כהגשמת חלום- המשך המסורת של המשפחה ואהבה ליין.

תפילין חברון
קדושה ניתן למצוא כמעט בכל פינה בעיר האבות ובקרית ארבע ובלי ייצור תפילין וסיור במרכז המבקרים לא היתה התמונה שלימה.אז קם לו יהושע, איש חברון וגם רוסיה.. והקים מפעל לתפארת.

במערת התפילין אשר במרכז המבקרים באזור התעשיה, משחק מדיה ייחודי ומלהיב בנושא התפילין וחברון, שם פוגשים המבקרים את עשהאל ויחד עוברים איתו מסע חוויתי דרכו בוחנים את ידיעותיכם מהסיור במרכז. כל שחקן מקבל שלט המלווה אותו במסע כולו. במהלך המשחק עונים על שאלות בשלטים, צופים בסרטונים ואף זוכים בפרסים. עבודה נהדרת

והיכן אוכלים ולנים?
את החלק הבשרי השארנו למסעדת "נחלת אבות" הממוקמת מטרים ספורים מהיקב באזור התעשיה.

בקומה התחתונה אולם מואר מרווח ומעוצב לכל סוגי האירוע עד 180 איש. בימי שישי אוכל מוכן לשבת. במסעדה הממוקמת בקומה השניה, תמצאו אוכל ביתי, סלטים משובחים ובשר על גחלים עד 60 איש. פתוח ימי א-ה 11:00- 23:30. מוצ"ש עד 23:30. כשר למהדרין.

אפשרויות לינה
בליבה של שכונת אברהם אבינו אכסניה יפה ונעימה "הכנסת אורחים" לאירוח משפחות לשבת ולאמצע השבוע.
אפשרות נוספת היא במדרשת חברון הינה מן המדרשות הוותיקות שפועלות בעיר, בהנחלת ערכי היהדות בתחומי עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. במדרשה צוות הדרכה מקצועי ומיומן, המדריך טיולים בכל הארץ. בנוסף, במקום חדרי אירוח ואולם שמחות. טל: 02-9961311

עוד אפשרות קטנה ( שלא בדקנו..) לאירוח בעיר האבות- יחידת אירוח ניידת הכוללת 6 מקומות לינה, שירותים, מקלחת, מטבחון ומיזוג אויר.

רגע של אומנות בביתו של ברוך נחשון
הצייר והאמן נחשון נולד בחיפה. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: "בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כשרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים. בבית הספר, לא היה שום דבר שהרחיב את דמיוני, ולא נותר לי, אלא, לבהות בתקרה הלבנה ולהשתעשע בדמיונות".

נחשון מספר: "בהשגחה-אלוקית פגשתי בזקן מחסידי ברסלב שהורה לי לומר, במשך 40 לילות, מחצות הלילה ואילך את כל ספר התהילים. מאז, קבלתי השראה מופלאה ואותה תרגמתי לצורה וצבע".

אל בור הגיבורים
הר חברון ירוק בעונה זו של השנה. כדי לחוות את מראות המדבר, אנו לוקחים פסק זמן, עולים על הג'יפ המרווח של שלום אלקובי ( 9 מקומות כולל שלום הנהג) ומתחילים בנסיעה לכיוון ספר המדבר. עשר דקות בלבד מפרידות בין גב ההר הירוק והפורח לבין ספר המדבר. זה קורה לא הרחק מפני חבר.

השביל הירוק, עובר בתוך שדות שעורה, תלמים חרושים במחרשה, שבטי בדואים והרבה צהוב מדברי.
מרחוק ניתן לראות את ים המלח. לא הרחק מכאן עמד אברהם וביקש על לוט ועל סדום. תכול המים בולט כאן על רקע המדבר.

נסיעה בת חצי שעה ואנו בבור הגיבורים.

"צריך להיות גיבור כדי לקפוץ פנימה" מסביר שלום "להכנס זה פשוט, הבעיה היא לצאת אח"כ. ולכן זו גבורה" המראה נהדר. מרחוק אנו מבחינים ברועה המוביל את צאנו לקראת ערב בחזרה למכלאות. שוב ההיסטוריה חוזרת אלינו. בדיוק בצורה הזו פעלו, חיו ונשמו כאן אבותינו . גם מקום קבורתם הוא כאן באזור.

הלא אמרנו הר ספר ומדבר חברו כאן יחדיו להווה שכולו היסטוריה בארץ יהודה.